איריס אהובתי!

אני כותבת לך את המילים הללו ולא מאמינה שאכן הגענו לרגע הזה.

עכשיו שאנחנו חובקים את התאומים המדהימים שלנו מרגש אותי כפליים לכתוב לך את מילות התודה שכל כך מגיעות לך.

לא רציתי להגיע אליך כלל אך יריב מאוד התעקש ורק בדיעבד באמת הבנתי עד כמה ויתרנו ובעיקר ויתרתי על החיים למען הרצון להיות אימא של ילד, כל ילד.
כבר בפגישה הראשונה הרגשתי שהבמה שלי ושאני ובעיקר אנחנו אכן במרכז ואכן הכי חשובים.

אני כותבת בשמינו אבל בעיקר מדברת עלי, החזרת אותי לי ובהתרגשות רבה אני כותבת לך מילות תודה אך לעולם לא מילות פרידה.

הפכת להיות חלק מחיינו והיום כשאנו מחזיקים את בתנו יהלי ובנינו אמיר אנחנו רק רוצים לחבק אותך ולא לעזוב לרגע.

היית שם עבורנו כשאנחנו כבר לא זכרנו מה חשוב, ולא הפסקת להראות לנו שיש גם דרך אחרת, יפה יותר וחזקה יותר ושאת שם לצידינו גם בימים הקשים באמת כשהתקווה נעלמה לפרקים.

לעולם נהיה אסירי תודה עבור ההיכרות איתך ואנחנו לא מפסיקים לספר לכל מי שרק שואל איך הצלחנו בתהליך וכמה ההצלחה הזו באמת שייכת לך ולחוסר הפשרה שלך ברופא, בתהליך, באמונה!

אנחנו מברכים אותך בכל טוב ומאחלים לכל זוג אותך לצידם, מלאך שלנו.

אוהבים אותך אין סוף, רויטל ויריב.

תגובות פייסבוק

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *